מהו פרויקט BEPS?
פרויקט BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) הוא יוזמה של ארגון ה-OECD ו-G20 למניעת שחיקת בסיס המס והעברת רווחים למדינות בעלות שיעור מס נמוך. הפרויקט הושק בשנת 2013 וכולל 15 פעולות (Actions) שנועדו לסגור פרצות במערכת המס הבינלאומית.
ישראל, כחברה ב-OECD, מחויבת ליישם את סטנדרטים המינימום של BEPS, והיא מיישמת באופן הדרגתי פעולות נוספות. בשנת 2026, ישראל נמצאת בשלב מתקדם של יישום BEPS 2.0 (Pillar One ו-Pillar Two).
15 פעולות BEPS – סטטוס יישום בישראל (2026)
| Action | נושא | סטטוס בישראל |
|---|---|---|
| 1 | כלכלה דיגיטלית | בתהליך יישום (Pillar One) |
| 2 | מבנים היברידיים | יושם חלקית |
| 3 | כללי CFC (חנ"ז) | יושם – סעיף 75ב |
| 4 | הגבלת ניכוי ריבית | יושם חלקית – סעיף 18(ב) |
| 5 | Harmful Tax Practices | יושם – Patent Box מותאם |
| 6 | מניעת ניצול אמנות (Treaty Abuse) | יושם – PPT + LOB |
| 7 | מניעת הימנעות ממוסד קבע | יושם חלקית |
| 8-10 | מחירי העברה / Intangibles | יושם – סעיף 85א + תקנות |
| 11 | מדידת BEPS | נתונים נאספים |
| 12 | דיווח על תכנוני מס אגרסיביים | בדיון |
| 13 | CbCR – דיווח ארצי | יושם – חובה מ-2017 |
| 14 | יישוב סכסוכים (MAP) | יושם |
| 15 | כלי רב-צדדי (MLI) | ישראל חתמה 2017, אושרר |
BEPS 2.0 – מס מינימלי גלובלי (Pillar Two)
Pillar Two (המכונה גם GloBE – Global Anti-Base Erosion) קובע מס מינימלי גלובלי של 15% על קבוצות רב-לאומיות עם מחזור שנתי מעל 750 מיליון €. המנגנון פועל כך: אם חברה בקבוצה משלמת מס אפקטיבי נמוך מ-15% במדינה מסוימת – מדינת האם ממסה את ההפרש (Top-up Tax).
בישראל, היישום צפוי לחול על כ-100-150 קבוצות ישראליות (בעיקר חברות הייטק גדולות). חברות עם הטבות 'מפעל טכנולוגי מועדף' (מס 6%-12%) עלולות להידרש לשלם מס נוסף עד 15%.
דוגמה – השפעת Pillar Two על חברת הייטק ישראלית
חברת 'סייבר-טק' – קבוצה רב-לאומית ישראלית, מחזור 1.5 מיליארד €. לחברה מפעל טכנולוגי מועדף באזור פיתוח – מס אפקטיבי 7.5%. רווחי המפעל: 200,000,000 ₪. מס ישראלי: 15,000,000 ₪. לפי Pillar Two: מס מינימלי 15% = 30,000,000 ₪. Top-up Tax: 30,000,000 - 15,000,000 = 15,000,000 ₪ מס נוסף. ישראל בוחנת הטלת ה-Top-up Tax בעצמה (QDMTT) כדי שהמס יישאר בישראל.
BEPS Action 13 – דיווח CbCR בישראל
ישראל יישמה את Action 13 בחקיקה: קבוצות רב-לאומיות ישראליות עם מחזור מעל 3.4 מיליארד ₪ (750 מיליון €) חייבות להגיש דוח CbCR לרשות המסים. הדוח כולל: הכנסות, רווחים, מס ששולם, מספר עובדים, ונכסים – מפורטים לפי מדינה. ישראל חולקת את הדוחות עם מדינות אחרות במסגרת הסכמי חילופי מידע.
השפעות BEPS על חברות ישראליות – פעולות נדרשות
- בדיקת שיעור המס האפקטיבי בכל מדינה לאור Pillar Two (סף 15%)
- עדכון מדיניות מחירי העברה (Transfer Pricing) לפי הנחיות BEPS מעודכנות
- הכנת תיעוד CbCR, Master File ו-Local File
- בחינת מבנים בינלאומיים קיימים – האם עדיין יעילים לאחר BEPS 2.0?
- התאמת מבנה IP לדרישות DEMPE (Development, Enhancement, Maintenance, Protection, Exploitation)
- בחינת השפעת MLI על אמנות מס קיימות
- הכנה ליישום QDMTT (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax) בישראל
MLI – הכלי הרב-צדדי
ישראל חתמה על ה-MLI (Multilateral Instrument) ב-2017 ואשררה אותו. ה-MLI מאפשר לעדכן עשרות אמנות מס בו-זמנית ללא צורך במו"מ דו-צדדי על כל אמנה. ה-MLI הוסיף ל-38 מאמנות המס של ישראל: (1) כלל PPT (Principal Purpose Test) למניעת Treaty Shopping; (2) מנגנוני MAP משופרים; (3) הגדרות מוסד קבע מעודכנות.
בסיס חוקי
- פקודת מס הכנסה, סעיף 85א (מחירי העברה)
- פקודת מס הכנסה, סעיף 75ב (חנ"ז – CFC)
- תקנות מס הכנסה (דיווח ארצי), התשע"ז-2017 (CbCR)
- OECD BEPS Final Reports, 2015
- OECD Pillar Two GloBE Model Rules, 2021
הערה חשובה: המידע באתר זה מוגש למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס מקצועי. יש להתייעץ עם רואה חשבון מוסמך או יועץ מס מורשה לפני קבלת החלטות פיננסיות.